.
אני משוכנע ששקמה ברסלר ציטטה את טאקר קארלסון נגד נתניהו בתום לב, בלי לדעת שמדובר באחד האנטישמים הארסיים ביותר במערב. נראה לי מופרך לייחס לה אהדה לאדם הנוראי הזה.
האשמות כאלה הן הסחת דעת. הבעיה עם ברסלר היא לא איזו חיבה לאנטישמי הזה, שאני בטוח שאין לה. הבעיה היא שברסלר היא בורה גמורה, ואין לה מושג על העולם סביבה, לא בישראל ולא מחוצה לה.
היא לא ידעה מי זה קארלסון, ולא טרחה לברר, כשם שמעולם לא קראה את הצעות החוק של הרפורמה שנגדה יצאה להילחם בשצף קצף מתוך מחשבה שהיא "מגנה על הדמוקרטיה" מפני סכנת "הדיקטטורה המשיחית".
ברסלר, במילים אחרות, היא תוצר של הטפשה מתמשכת, מכוונת, של אולפני התרעלה ועיתוני ההסתה, של "יועצים אסטרטגיים" ופרסומאי שמאל, שעשו מהמוח של קהלם פירה שבו אפשר לשתול כל הבל, ולא לצפות לשום חשיבה ביקורתית. ואחת התוצאות של ההשחתה הרוחנית בידי התקשורת היא שקלולסית מסוגה של ברסלר, או אוויל קולני מסוגו של משה רדמן, הפכו ל"מנהיגים" בעיני ציבור שלם.
ברסלר היא הסמל למה שאני חוזר ואומר:
הקפלניסטים הם הסקטור עם האוריינות הפוליטית הנמוכה ביותר בישראל.
.
.